האם יש תפיסה הסטורית מיוחדת לציונות הדתית?

תכנית הלימודים בחמ"ד היא ייחודית ומותאמת לחמ"ד, לערכיו ולעקרונותיו. בתשתיתה מונחת האמונה בבורא עולם – קורא הדורות מראש ומנהיג העולם כולו, הבוחר באהבה בעמו ישראל מכל העמים והנותן לנו את תורתו תורת אמת. אלקי ישראל הוא המנחילנו את ארצנו, ארץ זבת חלב ודבש, והוא שהוציאנו מעבדות לחירות, מארץ מצרים לארץ ישראל. כל היסודות האלה הם העומדים ביסוד המקצוע הנלמד בחמ"ד שנקרא "תולדות עם ישראל". אף שאמונות אלו שייכות להוראת האמונה, למחשבת ישראל וללימודי תורה ותנ"ך – הן עבורנו חלק בסיסי בתולדותינו ובתולדות העמים ועל בסיסן עומד וניצב כל מבנה תכנית הלימודים הייחודית שלנו בהיסטוריה. מכאן נובע שמפני חטאינו גלינו מארצנו; שעל פי עצת ה' שבפי נביאינו שבנו אליה עם שבי ציון ובנינו את הבית השני. מכאן, שעל פי ה' ובעוונותינו הרבים איבדנו את עצמאותנו וחרב הבית השני, כָּשַל מרד בר כוכבא ונהרגו החכמים ואט אט התפזרנו לכל קצווי ארץ.

ימי המשנה והתלמוד הם בעינינו פרק מפואר של תולדות הרוח הישראלית והם ימי בניינה של האומה בקודש ובעיצוב חייה בתורה ובהלכה. שמירת התורה והמצוות היא מקור כוחנו ורק על פיהן התקיימנו בגלויות השונות נוכח כל מוראותיהן. לכך יש להקדיש פרקים חשובים בלימוד ההיסטוריה ועליהם להיכתב ולהילמד מתוך פרספקטיבה רוחנית וחינוכית זו.

בתכנית הלימודים נפנה את מבטנו גם לעבר תולדות הדתות כולן ויחסיהן עם העם היהודי בכל מקום; נלמד ונכיר תהליכים היסטוריים כלליים בתולדות הרוח האנושית ובהתפתחותה; נכיר את מקורות החשיבה המודרנית וננתח את התהפוכות העולמיות, הלאומיות והמדיניות של העמים. אך כל אלה יילמדו בזיקה לתולדות הרוח הישראלית ולאור חייו של העם היהודי בגלות ובשיבת ציון. תולדות הרעיון הציוני, צמיחתו וגבורתו לנוכח עידן החושך והשואה של המאה הקודמת ולאור הקמתה הפיזית והערכית של מדינת ישראל ייכתבו בספר היסטוריה של החמ"ד תוך שילוב עם חזון גאולת ישראל שבפי נביאינו וחכמינו.

שילוב ערכים זה של אמונה וידע, של תורה וחכמה, הוא מהותי למקצוע זה בחמ"ד והוא הסיבה לכך שהמקצוע הוכר כמקצוע ייחודי שיש לו פיקוח משלו, דרך משלו ותכנית ייחודית משלו במינהל החינוך הדתי.

מועצת חמ"ד היא הממונה על פי חוק החינוך הממלכתי על אישור תכניות לימודיות ייחודיות בחמ"ד ועל תכניהן, והיא המלווה גם מקצוע ייחודי זה. אשר על כן אנו מקדמים בברכה כל שיתוף פעולה ולימוד הדדי לשם בחינת דרכנו המקצועית ולשם בנייה נכונה של תכנית הלימודים שלנו. ייתכן שיש מקום, לאור ביטול המיקוד של בחינות הבגרות, לנתח מחדש את תכנית הלימודים הקיימת ולהצביע על פרקי הליבה ועל שאר הפרקים המרכיבים אותה, אולם כשם שהתנ"ך הוא אותו תנ"ך אבל תכניות הלימודים של החמ"ד ושל החינוך הממלכתי אינן שוות – כך ההיסטוריה היא אותה היסטוריה, אבל התכנית אינה אותה תכנית והמבט הוא ייחודי.

עקרונות אלה הם ליבת חינוכנו בחמ"ד, על פיהם מעצבת ועדת המקצוע שלנו את מתווה הלימודים ואת דרכי ההיבחנות, והם נר לרגלי המורים והמורות בעמידתם לפני התלמידים. אם בכל אלה נמצא שיתוף רחב עם התכניות הכלליות של החינוך הממלכתי הרי שנשמח כולנו.

א. במבט ראשון, דבריו של הרב גיסר מיועדים בעיקר למורים המלמדים היסטוריה ולכותבי תכניות הלימודים במקצוע זה. האם יש לכולנו מה ללמוד מדבריו? היכן יכולה להיות להם השלכה במעשינו ובדברינו בתחומי חיים אחרים?

ב. "על  הנייר" ציפיותיו של הרב גיסר מעשיות. עלינו ללמד את העובדות ההיסטוריות תוך שילוב פרשנות ריאלית ופרשנות רוחנית-אלוקית. האם זה קל לביצוע בשדה המעשה? באילו קשיים עלולים מורים (או הורים...) להיתקל? כיצד ראוי להתמודד אתם?